מדינת ישראל ענייה מאוד בעצים טבעיים.
וגם אם קיימים עצים המתאימים לצריבה, הרי, שרובם מוגנים (אלון, אקליפטוס, אורן, ו/או אחרים בקטגוריה מסוג זה) ניתן בהחלט לגשת לנגריה הסמוכה ולהזמין עצים מעובדים - כמו פלטות שלמות מעובדות מסוג סנדביץ, או דמוי עץ, MDF וגם סיבית, כאשר הם מצופים בפורניר עץ, מסוג איכותי. ניתן אף, לגשת למנסרה ולהזמין "פרוסות" עץ מעצים טבעיים לצריבה.
בדרכי הדי, קצרה בעולם הצריבה, העץ הכי ראוי, והכי טוב לצריבה הוא העץ הטבעי, שכן,
מירקם העץ, משלים את עצמו עם תהליך הצריבה, למעט, עץ אורן, שצפיפות הסיבים שלו, די מתקילים את המכשיר, והטכניקה/אמנות - אבל, יד מיומנת, ומאומנת, בהחלט מסוגלת להתמודד עם עץ סרבן כמו האורן.
רוב עבודותי, ואימוני נעשו על גבי עץ מעובד, כשבפסגת הפירמידה מככב הסנדביץ, בשל היותו נגיש, ונוח מאוד לצריבה. צריך לשמור על מידות נכונות כאשר מזמינים אותו בנגריה, ועוד יותר כאשר שומרים אותו.
ההבדל הגדול ביותר בין העץ הטבעי לבין המעובד - זה החומר המכיל את העץ.
עץ טבעי אינו מכיל דבקים או חומרים כימיים אחרים, והעץ המעובד, אכן מכיל את החומרים הללו. חלק מהעצים המעובדים (דוגמת ה-MDF) מכילים דבקים רעילים כאשר הם מגיעים במגע עם חום הצורב. לכן, חל איסור חמור לצרוב על ה-MDF.
העץ הטבעי מכיל שרף בלבד, שאינו מפריע לצריבה, או לתוצר המוגמר. העצים הבוטלים בכמות השרף המצויה בהם, הם האורן, והברוש. זה האחרון במידה זעומה ביותר.
כאשר הולכים לנגריה להזמין עצים לצריבה יש להקפיד:-
1. עובי שלא יהיה מתחת ל- 16-18 מ"מ. עצים דקים מזה יקבלו באופן כמעט מידי בטן.
2. עץ מסוג צפצפה יהיה יפה, אך לא איכותי, כי שכבות העץ המודבקות נעשות בצורה מאוד
רשלנית, ובדפנות העץ תמיד יראו החללים בהם לא הוכנס דבק, או חומר ממלא. אז, נכון
שהעץ, לבן, ויפה למראה, אך בעת הצריבה, המכשיר עלול להיכנס למלכודת חלולה של
שכבה שאינה מלאה. כלומר, בור.
3. לחכות בנגריה שינסרו את העץ למידות הרצויה, או להגיע כמעט באופן מידי לנגריה
ולאפסן את העצים המנוסרים בזה על עץ, ולא להעמידם כמו ספרים, שכן מצב זה מעודד
וגורם לעץ לקבל "בטן".
4. ההמלצה שלי לצריבה, אם כן, או עץ טבעי, פרוסות הפרוסות נכון במנסרה מקצועית, או
נגר היודע לנסר עץ גושני לפרוסות ראויות, או עץ מעובד, ממשפחת הסנדביץ (האדמדם)
או עץ לבנה. נראה כמו צפצפה, פחות לבן, איכותי ביותר, וכינויו באנגלית Birch.
לסיכום:-
כאשר הולכים לנגריה, וברשותנו כבר צורב, ואנו יודעים שאנו רוצים לצרוב, והתקציב הוא זה שיגרום לנו להצביע על סוג העץ הכי מתאים, עליכם להחליט על איזה גדלים לנסר את הפלטה אותה בחרנו.
במאמר הבא, אתן הסבר והמלצות לאיזה גדלים כדאי לבקש לנסר, וגם אסביר מדוע.
סליחה על האיחור בהגשת המאמר.
כל הזכויות שמורות לשרית צור.
עריכה, כתיבה והגהה.
וגם אם קיימים עצים המתאימים לצריבה, הרי, שרובם מוגנים (אלון, אקליפטוס, אורן, ו/או אחרים בקטגוריה מסוג זה) ניתן בהחלט לגשת לנגריה הסמוכה ולהזמין עצים מעובדים - כמו פלטות שלמות מעובדות מסוג סנדביץ, או דמוי עץ, MDF וגם סיבית, כאשר הם מצופים בפורניר עץ, מסוג איכותי. ניתן אף, לגשת למנסרה ולהזמין "פרוסות" עץ מעצים טבעיים לצריבה.
בדרכי הדי, קצרה בעולם הצריבה, העץ הכי ראוי, והכי טוב לצריבה הוא העץ הטבעי, שכן,
מירקם העץ, משלים את עצמו עם תהליך הצריבה, למעט, עץ אורן, שצפיפות הסיבים שלו, די מתקילים את המכשיר, והטכניקה/אמנות - אבל, יד מיומנת, ומאומנת, בהחלט מסוגלת להתמודד עם עץ סרבן כמו האורן.
רוב עבודותי, ואימוני נעשו על גבי עץ מעובד, כשבפסגת הפירמידה מככב הסנדביץ, בשל היותו נגיש, ונוח מאוד לצריבה. צריך לשמור על מידות נכונות כאשר מזמינים אותו בנגריה, ועוד יותר כאשר שומרים אותו.
ההבדל הגדול ביותר בין העץ הטבעי לבין המעובד - זה החומר המכיל את העץ.
עץ טבעי אינו מכיל דבקים או חומרים כימיים אחרים, והעץ המעובד, אכן מכיל את החומרים הללו. חלק מהעצים המעובדים (דוגמת ה-MDF) מכילים דבקים רעילים כאשר הם מגיעים במגע עם חום הצורב. לכן, חל איסור חמור לצרוב על ה-MDF.
העץ הטבעי מכיל שרף בלבד, שאינו מפריע לצריבה, או לתוצר המוגמר. העצים הבוטלים בכמות השרף המצויה בהם, הם האורן, והברוש. זה האחרון במידה זעומה ביותר.
כאשר הולכים לנגריה להזמין עצים לצריבה יש להקפיד:-
1. עובי שלא יהיה מתחת ל- 16-18 מ"מ. עצים דקים מזה יקבלו באופן כמעט מידי בטן.
2. עץ מסוג צפצפה יהיה יפה, אך לא איכותי, כי שכבות העץ המודבקות נעשות בצורה מאוד
רשלנית, ובדפנות העץ תמיד יראו החללים בהם לא הוכנס דבק, או חומר ממלא. אז, נכון
שהעץ, לבן, ויפה למראה, אך בעת הצריבה, המכשיר עלול להיכנס למלכודת חלולה של
שכבה שאינה מלאה. כלומר, בור.
3. לחכות בנגריה שינסרו את העץ למידות הרצויה, או להגיע כמעט באופן מידי לנגריה
ולאפסן את העצים המנוסרים בזה על עץ, ולא להעמידם כמו ספרים, שכן מצב זה מעודד
וגורם לעץ לקבל "בטן".
4. ההמלצה שלי לצריבה, אם כן, או עץ טבעי, פרוסות הפרוסות נכון במנסרה מקצועית, או
נגר היודע לנסר עץ גושני לפרוסות ראויות, או עץ מעובד, ממשפחת הסנדביץ (האדמדם)
או עץ לבנה. נראה כמו צפצפה, פחות לבן, איכותי ביותר, וכינויו באנגלית Birch.
לסיכום:-
כאשר הולכים לנגריה, וברשותנו כבר צורב, ואנו יודעים שאנו רוצים לצרוב, והתקציב הוא זה שיגרום לנו להצביע על סוג העץ הכי מתאים, עליכם להחליט על איזה גדלים לנסר את הפלטה אותה בחרנו.
במאמר הבא, אתן הסבר והמלצות לאיזה גדלים כדאי לבקש לנסר, וגם אסביר מדוע.
סליחה על האיחור בהגשת המאמר.
כל הזכויות שמורות לשרית צור.
עריכה, כתיבה והגהה.